דורית הביטה בצוואה בתדהמה, לא מאמינה למראה עיניה.
דורית וחני (שמות בדויים), אחיות, רק קמו מהשבעה על מות אימן, וכעת דורית קבלה מכתב מעוה"ד של חני, המודיע כי חני מגישה בקשה לקיום צוואת אימן שהעתק ממנה צורף למכתב.
על פי הצוואה, שנכתבה כשנתיים לפני הפטירה, הורישה אימן את כל רכושה, לחני.
נסערת, התקשרה דורית לעו"ד מומחה בדיני ירושה. בפגישתם, סיפרה דורית לעוה"ד – "אני מתגוררת בארה"ב הרבה שנים, אבל הייתי בקשר רצוף עם אמי ואני מגיעה לארץ לפחות פעם בשנה. בשנים האחרונות היא אמרה לי שאני ואחותי נירש אותה בשווה. לפני שלש שנים היא אף הראתה לי את הצוואה שכתבה, בה הורישה את רכושה לאחותי ולי בחלקים שווים. אני לא מבינה מה קורה כאן"
עורך הדין הקשיב בקשב רב לדברי דורית, ולאחר מכן הסביר לה כי על פי החוק בישראל, לכל אדם עומדת הזכות לערוך צוואה חדשה ולשנות את רצונו המקורי ביחס לחלוקת עיזבונו, ואין בכוחה של הבטחה או צוואה קודמת כדי למנוע זאת. יחד עם זאת, הדגיש עורך הדין, על מנת שצוואה תחשב לתקפה, היא חייבת לשקף את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.
במידה והמצווה היה חשוף להשפעה בלתי הוגנת, ניצול מצוקה, ניצול יחסי תלות ועוד מצבים שונים שפגעו ברצון החופשי של אמא, בית המשפט עשוי לפסול אותה כיוון שלא נכתבה מרצון חופשי.
"תנאי יסודי לתוקפה של צוואה הוא, כי הציווי ייעשה מרצון חפשי, ללא לחצים או השפעות לא לגיטימיות. זה העיקרון. וכעת ספרי לי על מערכת היחסים המשפחתית, ונראה אם יש מקום לתקוף את הצוואה."
דורית הגישה התנגדות לקיום הצוואה, והמקרה הגיע לפתחו של בית המשפט, אשר נדרש להכריע בסוגיה. במהלך הדיונים, נחשפו בפני השופטת פרטים מטרידים על היחסים המעורערים ששררו בין האם לבין חני, בשנותיה האחרונות. התברר כי בשנתיים שחלפו מאז עברה חני להתגורר בבית אמה, הידרדר מצבה הגופני והנפשי של האם.
חני פיטרה את המטפלת, נהגה באמה בנוקשות, הגבילה את תנועותיה ואת יכולתה לקיים קשר עם העולם החיצון, ואף נקטה נגדה באיומים מרומזים וישירים.
בחקירות נגדיות של העדים שהובאו מטעם חני, כולל עורך הדין שערך את הצוואה, נחשפו סתירות ופערים בגרסאות. עוד נחשף כי האמא חתמה על הצוואה בעת שחני נכחה בדירה.
לאחר ששקלה בכובד ראש את מכלול הראיות והעדויות, הגיעה השופטת למסקנה ברורה:
הצוואה החדשה והמפלה אינה עולה בקנה אחד עם רצונה החופשי והאמיתי של האם. נסיבות עריכתה מצביעות על הפעלת השפעה בלתי הוגנת מצד חני, אשר ניצלה את מצבה הפגיע של האם ואת תלותה המוחלטת בה כדי להטות את הצוואה לכיוון הרצוי לה. בפסק דין מנומק, הורתה השופטת על ביטול הצוואה החדשה, תוך שהיא קובעת כי יש לקיים את הצוואה המוקדמת יותר, המחלקת את העיזבון בין שתי הבנות באופן שווה – כפי שתמיד התכוונה האם.
מקרה זה ממחיש עד כמה חשוב להיות ערניים ולגלות רגישות כאשר מדובר בעריכת צוואה של אדם קשיש או חולה. לעיתים קרובות מדי, המצווה עלול להיות חשוף ללחצים מצד בני משפחה או מקורבים בעלי אינטרסים. זה יכול לקרות בדרכים שונות – החל מהתערבות גסה ושליטה, ועד מניפולציות רגשיות מתוחכמות יותר.
התופעה של ניצול מצוקה או השפעה בלתי הוגנת על מצווה, אינה תופעה נדירה. בתי המשפט עוסקים במקרים כאלה מידי יום. לכן, אם הוראות בצוואה נראות חשודות או לא סבירות, כמו שינוי הצוואה לטובת יורש מסוים, ניתוק קשר של המצווה מסביבתו, הענקת הירושה למי שהמצווה תלוי בו ועוד מצבים שמעלים חשד לאפשרות של השפעה פסולה, אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי.
פסק הדין בעניינן של דורית וחני חושף את המורכבות הרבה שבסוגיית צוואות ואת הקושי בשמירה על רצון המצווה במציאות החיים. יחד עם זאת, הוא גם מהווה תמרור אזהרה חשוב ומלמד על נחישותה של מערכת המשפט להילחם בתופעות של ניצול לרעה והשפעה פסולה.
לכל אדם זכות בסיסית לכתוב את צוואתו מרצון חופשי.
רק שמירה על עיקרון זה, תוך עירנות, רגישות ודריכות, תבטיח שאחריתו של אדם תשקף נאמנה את דרכו ואת בחירותיו בחייו.
