התנגדות לקיום צוואה בטענות של אי כשירות והשפעה בלתי הוגנת

ת"ע 67004-08-22

פסק דין מיום 26.2.25 בית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון – השופטת מירה רום פלאי

סיפור מוכר אך תמיד מעורר עניין הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, ומזכיר לנו שוב את החשיבות של תכנון מוקדם ואת גבולות ההתערבות השיפוטית ברצון המת. במרכז הפרשה עומד אדם שהלך לעולמו והותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לא פחות מארבע צוואות נכתבו על ידו במהלך חייו, ובזו האחרונה קבע המנוח הסדר ירושה ברור: כל רכושו יועבר לאשתו, ולאחר מותה יחולק בין שניים מילדיו, על פי חלוקה מפורטת שנקבעה בצוואה. הבן השלישי, כך התברר, לא נכלל בין היורשים, זאת לאחר שכבר קיבל שני נכסים משמעותיים עוד בחיי אביו.

אלא שכאן החל להתפתח סכסוך משפחתי מר, כאשר אחד משני הבנים היורשים בצוואה האחרונה החליט להגיש התנגדות לקיומה. טענותיו המרכזיות היו כפולות: ראשית, הוא טען שאביו המנוח לא היה כשיר מנטלית בעת כתיבת הצוואה, כלומר לא הבין את משמעות מעשיו. שנית, הוא טען שאביו כתב את הצוואה תחת לחץ והשפעה בלתי הוגנת מצד אשתו היורשת, ואחיו.

בית המשפט דחה את ההתנגדות, תוך שהוא חוזר על עקרונות יסוד חשובים בדיני הירושה. ראשית, הדגיש בית המשפט כי יש לכבד את רצונו של המוריש כפי שהוא בא לידי ביטוי בצוואתו. בית המשפט לא יבחן את סבירות ההחלטות של המנוח או את ההיגיון שעמד בבסיסן. חופש הצוואה הוא עקרון מרכזי, ובית המשפט לא יתערב בו בקלות ראש.

שנית, בית המשפט קבע כי טענה בדבר אי כשירותו המנטלית של המוריש בעת כתיבת הצוואה מחייבת הוכחות ממשיות ומשמעותיות. אין די בהעלאת ספקות או תחושות בלבד. הראיות הנדרשות הן בדרך כלל מסמכים רפואיים, חוות דעת של מומחים רפואיים ולעתים גם עדויות קונקרטיות מהן ניתן להסיק באופן ברור כי המוריש לא היה כשיר לקבל החלטות ולחתום על צוואה.

גם את הטענה של השפעה בלתי הוגנת, דחה בית המשפט כשהוא קובע כי טענה זו יש לבסס בהוכחות ברורות ומשכנעות. במקרה הנוכחי, התרשם בית המשפט כי המנוח היה אדם בעל דעה עצמאית, שהיה רגיל לקבל החלטות בכוחות עצמו. עובדה זו החלישה משמעותית את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת.

פסק הדין הזה מזכיר לנו את החשיבות העצומה של עריכת צוואה ברורה ומפורטת, כאשר המצווה נמצא במצב בריאותי ומנטלי תקין. הוא גם מדגיש את הרף הגבוה הנדרש כדי לערער על צוואה בבית המשפט. בסופו של דבר, רצונו האחרון של האדם, כפי שהוא בא לידי ביטוי במסמך משפטי מחייב, הוא זה שיגבר, אלא אם כן יובאו ראיות חזקות ומשכנעות ביותר שיצדיקו את ביטולו. במקרה הזה, הצוואה קוימה, והמשפחה תיאלץ כעת להתמודד עם ההשלכות של החלטתו האחרונה של אביהם.

דילוג לתוכן